“האמנות מסירה מנשמותינו את אבק המציאות היומיומית.”   (פאבלו פיקאסו)

“כפי שאתם רואים, היה חשוב לנו לייצר מרחב נינוח, מכיל, אסתטי ובעל תצוגה ידידותית. עבודות האמנות מוינו וסודרו לפי קטגוריות ברורות שמפשטות את תהליך הבחירה.

מבחינת שילוב האמנות בעיצוב הפנים הכולל של בית, מדובר בשלב המאתגר מכול, זה המבדיל בין בית לבית.

לאחר הליקוט התכליתי בהאנגר (ריהוט, כלי בית, חפצי נוי, תאורה וכד’) בחירת יצירות האמנות יהוו מעין ‘דבק סינרגטי לנשמה’. נשאף לשילוב בין הפרקטי לרוחני באופן שייצור סביבה הרמונית, מגובשת ונעימה מבחינה ויזואלית; חלל שמבטא את הזהות והאינדיבידואליות של שוכני הבית.”

לאמנות יש יכולת מדהימה לעורר רגשות ולהשפיע על מצב הרוח בחלל. האווירה המבוקשת נגזרת משילוב אלמנטים כמו:  בחירת  הצבעים, הסגנון, הנושא, המיקום ועוד.

עיצוב פנים בשילוב אמנות מאפשר לאנשים להביע את אישיותם, טעמם, ההיסטוריה שלהם והאווירה שהם מייחלים שתשרור בביתם. אותו ביטוי אינדיבידואלי יהפוך את החלל מעוד ‘בית’ (House)  לבית אמיתי  (Home).

“הגעתי להתנדב בחזית הבית, כחודשיים לאחר הקמתו. כוונתי היתה לסייע כמלוות משפחות, אבל למעשה, מהרגע הראשון  ועד היום, נשאבתי להתנדבות ב’גלריית האמנות’.

מכיוון שאני אמנית בעצמי ומגיעה מתחום הטיפול, שמחתי  במשמעות הגלומה בארגז הכלים המגוון שצברתי.

בני המשפחות והמתנדבות המלוות אותם מגיעים לקומת הגלריה, מתוך מציאות חייהם המורכבת. לרוב הם כבר מוצפים ועייפים, כך שהפניוּת הרגשית שלהם לבחור תמונות כלבבם, מאוד מאתגרת.

אני נוכחת בגלריה ומנסה לסייע בעדינות דרך שאלות מגששות:

האם ירצו בעזרתי?

האם יש להם השערה לגבי מה שהם מקווים למצוא (סגנון, גודל, צבעוניות, נושא וכד’)?

ובעיקר: מה יעשה להם ‘טוב על הלב’, כרגע, גם אם זה באופן זמני?

לא פעם המפגשים הופכים למרגשים ובלתי נשכחים. ככל שהאנשים מוכנים להתעכב ולהתמסר, נוצר דיאלוג שמסייע להיענות לצורכיהם ולרצונותיהם.

אני מודה הן על הזכות, והן על הגאווה להשתייך ל’משפחת ההאנגר’, קהילה המורכבת מאנשים מיוחדים ומוכשרים, אשר בוחרים באופן מעשי,  בלקיחת אחריות חברתית ומשמעותית”