טד בר הוא אומן יוצר המרבה לחבר בין האומנות לבין שדות עיצוב שונים כגון: אופנה במילאנו, רכבי פרארי, שטיחים בהודו, רהיטים, תכשיטי קיר ועוד.
מאז פרוץ המלחמה הוא ממשיך את הדיאלוג האומנותי בתוך ההאנגר ומחבר בין הדיסציפלינות השונות בנושא זמן ומקום. יחד עם המתנדבים, קבוצות מבקרים וקהילות שונות הוא מוביל יצירה שיתופית המבוססת על טכניקת הציור FLY, שאותה פיתח ואותה הוא מלמד ומציג ברחבי העולם. כאן הוא מצייר בשאריות חומר וצבע הנמצאים באותה העת בסדנה.
העבודה “שבעה” מורכבת משבעה לוחות עץ, שכל אחד מהם עומד בפני עצמו ויחד הם מציגים את ציר הזמן והמקום של מלחמת שבעה באוקטובר.
העבודות עשויות בטכניקה מעורבת של צבעים וחומרים מגוונים: צבעי שמן, זפת ואקריליק בשילוב צבעי יסוד ולכות, המשמשים בהאנגר לשיפוץ הרהיטים.
כקצין לוחם, ששהה ארוכות גם בעזה וגם בלבנון, טד מתמודד עם הרצון הטבעי המקנן בו להרמוניה ושלום, ובה בעת – עם הכורח להתמודד עם מלחמה ושכול.
וכך הוא מספר: “הייתי ב’שבעה’ של מפקד צוות שנהרג לידי באל חיאם, האב אמר לי משפט שנחרט עמוק בליבי: ‘לאבד בן זה כמן לאבד יד, שאתה ממשיך לנסות להפעיל מהרגע שאתה קם מהמיטה. אתה מנסה להפעילה שוב ושוב עד ש’נופל האסימון’ – יותר לא תוכל למחוא כפיים.’ חשבתי על המשפט הזה כבסיס לעבודת האומנות שלי על זוועות המלחמה, על האב שלא יוכל יותר למחוא כף. איך ניתן לתאר אובדן? איך לתאר כאב? איך לתאר אסון לא ייאמן, שטרף בכמה שעות את חייהם של כה רבים?
“העבודה ‘שבעה’ נוצרה מתוך ההאנגר. ניסיתי להביע את ציר הזמן והמקום של המלחמה הארורה הזאת ותוצאותיה. בכדי להמחיש חושך צריך לתאר את האור. בשלוש העבודות הראשונות התרכזתי במה שהיה: בפסטורלה של הקיבוצים, בלובן והחגיגיות של שמחת תורה, בשמחת החיים של פסטיבל נובה.
“העבודה הרביעית היא ‘שבעה’, והיא הביטוי האישי המיידי שלי לזוועות השבעה באוקטובר, וזו עבודה שהתחלתי וסיימתי ביום אחד.
“העבודה החמישית – ‘מלחמה’, מחולקת לשניים; בחלקה התחתון חטופים המתוארים בעיניהם הנוצצות בלבד מבין המחילות, ומעליהם – הרס המלחמה.
“העבודה השישית היא ‘ההאנגר’ – ביטוי לכוחות הטוב והאור שהתגלו בעם שלנו, שיתוף, חברות ומשמעות, הבאים לידי ביטוי במיזם הכל כך מרגש של חזית הבית.
“העבודה השביעית והאחרונה היא – ‘לאן?’ לאן אנחנו ממשיכים מכאן? ביטוי לתקוות שלי, ואני מקווה שגם של רבים אחרים, לארץ טובה ומכילה יותר ועתיד טוב יותר לילדים שלנו.”
