“את השיעורים הכי גדולים בתחום עיצוב הבית למדתי כאן בהאנגר של חזית הבית. מעולם לא האמנתי שמלאכת עיצוב הבית תהפוך להיות משאב סיוע כה משמעותי לחיזוק החוסן הנפשי הלאומי. לראות איך מיזם חזית הבית הופך להיות אחד ממרכזי הסיוע בזמן מלחמה המובילים בישראל, זאת באמצעות 160 המתנדבים, זה להבין כמה יש עוד ללמוד”

הפוסט אורלי רובינזון הופיע לראשונה ב-חזית הבית.

“האנגר נולד אצלנו בבית, מתוך הכאב הגדול. ישבנו אל מול הטלוויזיה המומים ומשותקים. הרס הקיבוצים, הקהילות, המשפחות היה קשוח. אחי הקטן, במסלול קרבי ואנחנו משתגעים מדאגה.

היה ברור שחייבים לעשות משהו, לצאת מהספה, להפיג את הדאגה. החלטנו לעשות האנגר.

היה לי ברור, שאני לוקח על עצמי את הובלת האנגר.

אחותי עדיה, על הסושיאל והעיצוב ואמא רובינזון על תפקיד האמא של האנגר, היא יודעת לעשות בית ומשפחה.

בשביעי לאוקטובר נפתחה בישראל חזית חדשה – החזית על הבית. ההתגייסות שלנו למען האחים שלנו היא חובה ולא זכות. מבחינתי, הרגע הזה בו משפחה יוצאת מהאנגר עם עגלה נגררת עמוסה בכל טוב ממהאנגר, שכל כולו תרומות של עם ישראל – זו מהות העשייה.”

הפוסט עידו רובינזון הופיע לראשונה ב-חזית הבית.

“קוראים לנו ‘דור הטיקטוק’ וכששואלים אותי במה אני עובד, אני אומרת – ‘באינסטגרם’. אבל אנחנו גם הדור שלוחם וגם הדור שנפצע וגם הדור שנופל. אנחנו הדור שיצא להגן על המדינה. אנחנו הדור שהפסיק את הלימודים, את הטיולים בחו”ל, את העבודה הראשונה והתגייס למען המדינה, בגיוס צבאי ובגיוס אזרחי. וכן, אנחנו מעלים על זה ‘סטורי’ ו’פוסט’ וסרטון ומקבלים ‘לייקים’, הרבה ‘לייקים’, ואנחנו משתפים. כי זו צורת התקשורת שגדלנו לתוכה.

אצלנו בבית משפחת רובינזון נולד המיזם.
אני זוכרת את הפוסט הראשון – חיפוש ההאנגר, כל אחת בפלטפורמה שהיא חזקה בה – אני באינסטגרם ואמא בפייסבוק.
אני זוכרת אותנו מקליטות את הסרטון הראשון שבו אנחנו קוראות להתגייס לחזית הבית, למעצבות, ל’קרנפים’, למובילים, לנקודות איסוף, לתפקידי מטֶה. אני זוכרת את הזום הראשון שקיימנו, והיו בו מאות מתנדבים, שרבים מהם נמצאים איתנו עד היום.

אני זוכרת איך פרסמנו שדרושים רהיטים וכלי בית, והם הגיעו מכל רחבי ישראל.
אני יודעת בוודאות שההאנגר והמדיה הם אחד, לא היינו מצליחים למלא את ההאנגר בכל טוב, ללא המדיה.
לא היינו מגייסים מתנדבים משובחים שכאלה, ללא המדיה.
לא היינו מגיעים לכל כך הרבה משפחות, ללא המדיה.

המדיה החברתית היא לא רק מפעל של ‘לייקים’, היא כלי עבודה, היא פלטפורמה שיווקית, היא שותפה מלאה בכל שלב של מסע חזית הבית. כדי לצאת לדרך ולהגשים את החזון שלנו היה לנו ברור מהתחלה שנעבוד חזק בסושיאל מדיה – הכוח של הקהילה יהיה המרכיב העיקרי.
התחלנו לתעד את העשייה ברשתות, פתחנו חשבון לחזית הבית שזכה להצלחה ענקית. הסרטונים שיצרתי הגיעו למיליוני צפיות, הם ‘דיברו’ את ההאנגר והסבירו את המשמעות שלו.
גם את גיוס ההמונים למען המשך פעילות ההאנגר עשינו ברשת, גייסנו כסף שאיפשר למיזם להמשיך ולפעול עוד 8 חודשים!

התקשורת נחשפה למיזם דרך הרשתות, ללא משרד יחסי ציבור, זכינו ללא מעט כתבות בטלוויזיה, ראיונות ברדיו, פודקאסטים, זומַנּו לבית הנשיא ובעיקר יצרנו קהילה ענקית של תומכי חזית הבית ויחד ‘יצרנו’ מעל 2000 בתים למשפחות מפונות.

חזית הבית היא בבסיסה מיזם חברתי שמורכב מרשת ענקית של אנשים, אשר יוצרים יחד כוח עצום של נתינה ותמיכה.

הסושיאל מדיה תופס נפח משמעותי ביותר מפעילוּת המיזם כמעט בכל החלטה שמתקבלת. כל צפייה, ‘לייק’, תגובה – מגדילות את החשיפה ומעניקות למיזם את היכולת להמשיך לפעול באותה עוצמה ותדירות.

אני גאה, כבת לדור ה’טיקטוק’, להיות מייסדת חזית הבית ביחד עם אחי ואמי.  אני גאה בעבודה שנעשית ברשתות כדי להביא את חזית הבית למודעות. אני כל כך גאה בעשייה עצמה בחזית הבית ובמשפחה הנוספת שנוצרה לי בהאנגר. זו חוויית חיים שאקח איתי לתמיד. תודה על הזכות”

הפוסט עדיה רובינזון הופיע לראשונה ב-חזית הבית.

תמיד שאפתי להיות בתנועה ולעיתים תוך שינוי משמעותי באורחות חיי. העדפתי תמיד לדבר מתוך התנסות ולהיות פתוח לתחומים, שיטות וחוויות חדשות. האהבה תמיד היתה שם, בחלק נכבד מחיי היתה כבויה ובשנים האחרונות יחד עם אורלי אני מפצה על שנים אלו בגדול. זו לא רק אהבה זוגית אלא לכלל המשפחה המשותפת שלנו ומשפחת ההנגאר שנכנסה לנו ללב.
החיים הם עבורי מפגש מרתק עם בני אדם במציאות המשתנה תדיר, מבחינתי מלווה המפגש הזה בחיפוש אחר משמעות, משמעות לא יכולה להיות רק פרטית אלא לכלול בני אדם קרובים כרחוקים, במה אני תורם? במה אני משפיע? לאיזה עוד אדם עזרתי לנוע, להתנסות, לאהוב?
עסקתי בתכנון שטחי אש במשרד אדריכלים, בתכנון פיננסי עם התמחות בביטוח סיעודי וכתיבת הספר ‘ביטוח סיעוד בישראל’ ולאחר 37 שנה החלטתי להתמקד באמנות וסדנאות בשיטת FLY ובכתיבה, פירסמתי ארבעה ספרים ובימים אלו מסיים את הספר החמישי שייקרא ‘מסע בשביל החלב’.
בספטמבר 23 היינו אורלי ואני בתערוכת העיצוב בפריס, אין דיסוננס עמוק יותר מהמסע מפריס אל זוועות העוטף ואז נוצר הרעיון לשלב ידיים ולסייע למפונים והשאר היסטוריה כי חזית הבית אינו רק הנגאר לשרות המפונים אלא קהילה חיה, תוססת, מלאה במשמעות וערכים. זו משפחה מורחבת שנוצרה בנתיבי התנועה ההתנסות והאהבה.

הפוסט טד בר הופיע לראשונה ב-חזית הבית.