תמיד שאפתי להיות בתנועה ולעיתים תוך שינוי משמעותי באורחות חיי. העדפתי תמיד לדבר מתוך התנסות ולהיות פתוח לתחומים, שיטות וחוויות חדשות. האהבה תמיד היתה שם, בחלק נכבד מחיי היתה כבויה ובשנים האחרונות יחד עם אורלי אני מפצה על שנים אלו בגדול. זו לא רק אהבה זוגית אלא לכלל המשפחה המשותפת שלנו ומשפחת ההנגאר שנכנסה לנו ללב.
החיים הם עבורי מפגש מרתק עם בני אדם במציאות המשתנה תדיר, מבחינתי מלווה המפגש הזה בחיפוש אחר משמעות, משמעות לא יכולה להיות רק פרטית אלא לכלול בני אדם קרובים כרחוקים, במה אני תורם? במה אני משפיע? לאיזה עוד אדם עזרתי לנוע, להתנסות, לאהוב?
עסקתי בתכנון שטחי אש במשרד אדריכלים, בתכנון פיננסי עם התמחות בביטוח סיעודי וכתיבת הספר ‘ביטוח סיעוד בישראל’ ולאחר 37 שנה החלטתי להתמקד באמנות וסדנאות בשיטת FLY ובכתיבה, פירסמתי ארבעה ספרים ובימים אלו מסיים את הספר החמישי שייקרא ‘מסע בשביל החלב’.
בספטמבר 23 היינו אורלי ואני בתערוכת העיצוב בפריס, אין דיסוננס עמוק יותר מהמסע מפריס אל זוועות העוטף ואז נוצר הרעיון לשלב ידיים ולסייע למפונים והשאר היסטוריה כי חזית הבית אינו רק הנגאר לשרות המפונים אלא קהילה חיה, תוססת, מלאה במשמעות וערכים. זו משפחה מורחבת שנוצרה בנתיבי התנועה ההתנסות והאהבה.

הפוסט טד בר הופיע לראשונה ב-חזית הבית.

לאחר ליווי צמוד של 17 משפחות מפונים, שבתיהם נשרף, בני משפחתם נחטף או נרצח, הבנתי את הצורך בגוונים המאווררים את הנשמה. בריהוט בהיר, קליל וצבעוני … חשתי שרהיט צבעוני אחד מכניס אור וצבע לחייהם של המפונים .

צבע אכן הוא מצב רוח .

איזון ורוגע לובשים ירוק

מיניות ויצירתיות ילבשו כתום ….

פתחתי את המצבעה בחזית הבית. כל רהיט שעבר תחת ידיי ונלקח למחרת נתן לי להבין את עוצמת האנרגיה שהצבע מהווה לנשמת המפונים, איך החיוך חוזר לפנים, ובדרך כמובן טיפלתי בנפשי הכואבת. הצבע חזר לחיי”.

הפוסט אביב קופלר הופיע לראשונה ב-חזית הבית.